למה מחממי האינפרא-אדום שלכם נהרסים בנקודת החיבור של החוטים
האמת לגבי מחממי אינפרא-אדום היא שהם בדרך כלל לא נהרסים בגלל כשל ברכיב החימום עצמו. במקום זאת, הם נהרסים בדיוק בנקודה שבה החוטים נכנסים למעטפת של המחמם.
אם פעם הסתכלתם על מחמם שולחן זול מסוג IP55, כנראה ראיתם שהחוטים מחוברים באמצעות דבק פשוט או חומר גומי. הבעיה היא שחומרים אלה אינם יכולים לעמוד בחום הגבוה.
בעיית “השריפה האיטית”
כאשר נורת אינפרא-אדום נדלקת, החום לא נשאר רק באזור שבו הוא אמור לחמם אתכם. חלק מהחום זורם לאחור, לכיוון הטרמינלים החשמליים. חומרי האטימה הזולים אינם יכולים לעמוד בזה. הם מתייבשים, נשברים… וכשהאטימה נהרסת, אבק ולחות יכולים לחדור פנימה. לפני שתשימו לב, יש לכם קרבון שנוצר, קצר חשמלי, והמחמם כבר לא עובד.
החלטנו להפסיק לנחש ולהשתמש בחומרי אטימה מסוג סיליקון בעל עמידות גבוהה. חומרים אלה נשארים גמישים גם בטמפרטורות גבוהות. הם לא מתכווצים, ובוודאי שהם לא נשרפים.
מה באמת גורם לאטימה טובה?
רוב המחממים משתמשים בגישה של “אחד-מתאים-לכולם”, אך זו דרך לכישלון אם מטרתכם היא להגיע לרמת IP55 אמיתית. אנחנו עושים זאת בצורה שונה.
ראשית, אנו משתמשים בחומרי אטימה מדויקים כדי לחבר את החוטים בצורה טובה. לאחר מכן, אנו ממלאים את החלל שבין החוטים למעטפת בחומר עמיד לחום. זה כמו שקע שנוצר באופן מיוחד.
וכדי לוודא שהאטימה לא תישרף מבפנים, אנו מכסים את החוטים במעטפות מסוג פייברגלס או PTFE. זו הוספה פשוטה, אך היא חשובה מאוד.
החיסרון
אטימה טובה יותר אומרת התאמה הדוקה יותר של החוטים. אי אפשר פשוט לדחוף את החוטים פנימה ולקוות לטוב – נדרשת מערכת הרכבה מדויקת כדי שהכל יעבוד כראוי.
זו גם הסיבה שאי אפשר פשוט “לתקן” את האטימה בשטח באמצעות חומר סיליקון רגיל. זה עשוי להיראות בסדר ליום אחד, אך זה לא יאפשר למחמם לעמוד ברמת IP55. כדי שהמחמם לא יישרף, יש צורך בהרכבה מדויקת במפעל. זו הדרך היחידה להיות בטוחים.