כיצד לגרום לביוסנסורים לעבוד באמת – בלי לפגוע בהם
כשמייצרים ביוסנסורים, צריך למצוא איזון עדין. יש צורך בחום מספיק כדי לייבש את החומרים שמשמשים לייצור הביוסנסורים, אך אם החום גבוה מדי, החלקים הרגישים של הסנסור עלולים להינזק. זו בעיה שדורשת איזון עדין.
לכן אנו משתמשים במנורות אינפרא-אדום בעלות גלי אור קצרים. במקום לחמם את כל האוויר בחדר, האנרגיה של המנורות מופנית ישירות אל החומרים שצריכים חום. זה יעיל ונקי.
הפסקו לבזבז אנרגיה על אוויר חם
חשבו על תנור רגיל – אתם בעצם משלמים על חימום של תיבת מתכת ענקית ושל כל האוויר שבתוכה. זו בזבוז.
מנורות אינפרא-אדום שונות – הן מייעדות את החום ישירות אל החלקים שצריכים אותו. במקרה של חומרים חצי-מוליכים, זה אומר שניתן להגיע לטמפרטורה הרצויה תוך שניות, ולא שעות.
זה גם יתרון גדול לכדור הארץ – צריכת אנרגיה נמוכה יותר אומרת פליטת פחמן קטנה יותר, מה שהוא יתרון נוסף בעת שמאיצים את תהליך הייצור.
הבעיות שבשימוש בחומרים ללא עופרת
המעבר לשימוש בחומרים ללא עופרת אינו קל. צריך להיות זהירים מאוד עם הטמפרטורות. אם החומרים נחממים יותר מדי, הם עלולים להינזק. עם מנורות אינפרא-אדום, ניתן לשלוט באורך הגל כדי שהחום יפגע רק בחלקים הרצויים. כך ניתן למנוע נזק לחומרים.
החיסרון (כי תמיד יש אחד)
מנורות אינפרא-אדום אינן “קסם” שניתן להשתמש בו בכל תהליך ייצור. החום שהן מפיקות חזק מאוד. אם יש בסנסור חלקים שנמצאים בגובה שונה, החימום עלול להיות לא אחיד. יהיו חלקים שיהיו במצב מושלם, וחלקים אחרים שיהיו… פגומים.
צריך לוודא שזוויות ומרחקי השימוש במנורות נכונים. עצתי? אל תעשו זאת באופן אקראי. השתמשו בפיומטר שיאפשר לכם לעקוב אחר טמפרטורת הפנים של החומרים בזמן אמת. זו הדרך היחידה לוודא שהחומרים לא יינזקו במהלך החימום.